במסגרת מחקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצא כי היקף הילודה של נשים המשתייכות למגזר החרדי ירד מ- 6.5 בשנת 2008 ל- 6 בשנת 2018. נתון זה שונה באופן מהותי מהחישובים שבוצעו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שגרסה כי שיעור הילודה צפוי להישאר ללא שינוי. מדובר בנתון אשר יש בו כדי להשפיע באופן ניכר על תחזיות הנוגעות לכלכלת המדינה.

ירידה בפריון

חרף החישובים שבוצעו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הילודה בקרב נשים חרדיות אינו סטטי כלל, והוא מצוי במגמת ירידה אשר ניכרת בפער בין שיעור ילודה של 6.5 ילדים לכל אישה ב- 2008 לעומת 6 ילדים בלבד בממוצע ביחס ל- 2018.

מה הבסיס לפער

נתון זה עלה במהלך מחקר שבוצע על ידי גבריאל גורדון שהינו חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר בחן את מכלול הנתונים הנוגעים לאוכלוסייה כולה כפי שהם משתקפים במרשם האוכלוסין, וזאת בשונה משיטת החיזוי והניתוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר מבוססת על עריכת סקרים.

מה משמעות הירידה בשיעור הילודה

על מנת לבצע מדידה איכותית של שינויים ותמורות דמוגרפיים, יש צורך לבצע חיזוי של שיעור הפריון החזוי לאישה. נתון זה מצביע על שאלת הגידול או הקיטון באוכלוסייה, ועל היקף האוכלוסייה הצפוי בעוד פרק זמן מסוים.

היות שהקרקע של המדינה היא נתון קבוע שבדרך כלל אינו  גדל או קטן, אופן חלוקת המשאבים, השימוש במתקנים ציבוריים וצרכי המגורים הם נגזרת של הגידול באוכלוסייה. כבר כיום ניתן להבחין בקושי של התשתיות השונות במגוון תחומי החיים להכיל את צרכי האוכלוסייה ההולכת וגדלה.

חיזוי על פי מגזר

בחינת שיעור הפריון באופן מגזרי הוא אלמנט חשוב ביותר במדינת ישראל באופן ספציפי בכל הקשור ליכולת לבצע חיזוי של מגמות כלכליות. זאת מאחר שלכל מגזר ישנם מאפיינים תעסוקתיים שונים, שוני במידת המעורבות בהווייה הכללית ואופן צריכה אחר של שירותים ומשאבים.

ייחודיות האוכלוסייה החרדית

מאחר שהאוכלוסייה החרדית היא אוכלוסייה בעלת מאפיינים ייחודיים בכל הקשור להשתלבות בשוק העבודה, שילוב באקדמיה וגיוס לצבא, אזי לחיזוי שיעור הפריון של האישה החרדית יש משמעות הרת גורל על הכלכלה בישראל. מתחזיות אלו נגזר למשל הצורך הקריטי של שילוב חרדים בשוק העבודה.

הקשר בין יציאה לעבודה לילודה

הנתון הייחודי אשר עלה מהמחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר גרס כי שיעור הפריון הוא סטטי, הוא היעדר ההשפעה לכאורה של הצורך ההולך וגובר לאורך העשור הנבחן של נשים חרדיות לצאת לעבוד, על שיעור הילודה שלהן.

מחקרו של גורדון מגלה כי ככל הנראה מדובר בטעות וכי לגידול בהיקף הנשים החרדיות הנדרשות לצאת לעבוד יש השפעה גם על שיעור הילודה, באופן המתיישב עם מחקרים ומדגמים המבוצעים ביתר מדינות העולם.

שיעור הילודה באוכלוסייה כולה

על פי החישובים שבוצעו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד ששיעור הילודה בקרב נשים חרדיות עומד על 6.6 ביחס לעשור האחרון, בקרב המגזר החילוני שיעור הילודה לאישה עומד על ממוצע של 2.2 והשיעור הכללי עומד על ממוצע של כ- 3.1 ילדים לכל אישה בישראל.

יצוין כי המחקר של גורדון אף כלל התייחסות לשיעור הילודה בזרמים חרדיים באופן ספציפי. כך למשל, בקרב הזרם החסידי, נמצא כי שיעור הילודה ירד מ- 7.1 בשנת 2008 ל- 6.8 בשנת 2018, בקרב נשים ליטאיות חלה ירידה בשיעור של 0.3 על פני עשור זה, מ- 6.6 ב- 2008 ל- 6.3 ב- 2018, ובקרב חרדיות ספרדיות חלה ירידה מ- 5.4 ב- 2008 ל- 5 ב- 2018.

יעניין אתכם גם – 

חוזה שכירות בלתי מוגנת – המדריך המלא

הלוואה בערבות מדינה – למי זה מתאים והאם כדאי