על פי דוח מבקר המדינה אשר בחן את הוצאות המפגלות השונות לקראת הבחירות לכנסת ה- 23, עולה כי חובות המפלגות עלו במהלך מערכת הבחירות בשיעור של 470% והם עומדים כיום על סך של 200 מיליון שקלים. מתוך נתונים אלו, עולה כי מפלגת הליכוד ומפלגת בל"ד הוציאו סכומים ניכרים לשם מימון הגנה משפטית.

חובות המפלגות לבנקים בשנת 2020

דו"ח המבקר מצא כי המפלגות שהתמודדו לכנסת ה- 23 צברו חובות המגיעים לסכום של 200 מיליון שקל בסך הכל. השוואה להיקף החובות שנצברו בקרב המפלגות בבחירות 2015, אז עמד היקף החובות על סך של 79 מיליון שקלים, עולה כי מדובר בעלייה של 470%. יצוין כי בין הבחירות לכנסת ב- 2015 לבין הבחירות ב- 2020, שונה החוק שמנע מהמפלגות ליטול הלוואות מהבנקים.

נטילת הלוואות – מקור הכנסה נוסף עבור המפלגות

אחד הנושאים שעלו בדו"ח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הוא מה שנראה כשימוש של המפלגות בהלוואות הניטלות לשם מימון קמפיין הבחירות כמעין מקור הכנסה נוסף, וזאת תוך שעבוד התקציב המפלגתי השוטף לצורך ביצוע החזר תשלומי ההלוואות הניטלות על ידן.

מעבר מכיכר העיר הפיזית לכיכר העיר הווירטואלית

אלמנט נוסף שנבדק בדו"ח המבקר הוא מידת השימוש של המפגלות השונות במרחב הווירטואלי ככלי לתעמולת בחירות. במסגרת הבדיקה נמצא כי בעוד שקרוב ל- 50% מהתקציב שהוקצה לתעמולה פוליטית נותב לרשת האינטרנט וביתר שאת לרשתות החברתיות, אחוזים בודדים מהתקציב נותבו לפרסום בעיתונות המודפסת ומעט יותר מ- 17% נותבו למימון שילוט חוצות.

הטלת סנקציות על מפלגת הליכוד

במסגרת תפקידו והסמכויות שהוקנו לו בחוק, החליט המבקר על הטלת קנס בשיעור של 50,000 שקל על הליכוד וזאת מפאת אי המצאת אסמכתאות בגין הוצאות מסוימות שבוצעו על ידה, כך שלא ניתן היה לבחון את סבירות הוצאות אלו.

כמו כן, הוחלט על שלילת סכום של 200,000 שקל מהליכוד בגין שימוש בתקציב המפלגה לשם מימון ייצוג משפטי עבור יועציו של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, במסגרת הליכים פליליים שהם היו צד להם.

הטלת סנקציות על מפלגת בל"ד

לצד הסנקציות שהוטלו על מפגלת הליכוד, גם ביחס למפלגת בל"ד, החליט המבקר אנגלמן לשלול 100,000 שקל שיועדו למפלגה כמימון בחירות וזאת בשל הוצאת כספי מפלגה עבור ייצוג משפטי בהליך פלילי שננקט נגד המפלגה וחבריה.

תגובת הליכוד ובל"ד – ההליך הפלילי הוא תוצר של פעילות מפלגתית

יצוין כי גם בליכוד וגם במפלגת בל"ד, נטען כי התקציבים נוצלו לשם מימון הגנה משפטית עבור פעולות שבוצעו לטובת המפלגה. מסיבה זו, כך נטען, הוחלט על ידי מנגנוני המפלגה לממן את ההגנה המשפטית של אותם גורמים באמצעות תקציב המפלגה.

עם זאת, המבקר לא קיבלת את טענות המפלגות וקבע כי אף עם מדובר בהליך שיש היגיון ביסודו, אזי היה מקום לקיימו בהליך מוסדר ומתועד שיש בו כדי לתת מענה לעובדה כי מדובר בשימוש בכספי ציבור, לרבות קביעת מנגנוני השבה ותיעוד של ההחלטות בכתב.

מסר מטעם מבקר ביחס לבאות

כחלק מקביעתו של המבקר להטיל סנקציות על המפלגות שעשו שימוש בכספיהן לצורך מימון הגנה משפטית לחבריהן, הבהיר המבקר כי מוטב שכל מפלגה תנסח נוהל הנוגע לשאלת תקצוב ההגנה המשפטית במקרה שבו מי מחבריה הוא צד להליך פלילי אשר נגזר מפעילותו המפלגתית.

כל זאת, תוך יצירת מגבלות על סכומי ההשתתפות בהוצאות משפט של אותם חברים וקביעת מנגנון המסדיר אפשרות של השבה מצד מי שנהנה מכספים אלו או מנגנון של השתתפות, לאור העובדה שמדובר בכספי ציבור.

יעניין אתכם גם –

הלוואה בערבות מדינה – למי זה מתאים והאם כדאי

טופס 1514 – מה הוא כולל ומתי יש לתת לעובד